איך מתמודדים עם כאבי גב כרוניים? ראיון מפתיע עם עידן לוי

פגשנו את עידן לוי, מטפל מוסמך ברפואה סינית, לשיחה על כאבי גב כרוניים ועל חשיבותו של אבחון תפקודי מקיף, ובדרך גילינו כמה עובדות חדשות ומפתיעות.

בהגדרתו, כאב גב כרוני הוא כל כאב גב שנמשך מעבר לזמן ההחלמה הנורמלי (לרוב למעלה משלושה חודשים רצופים). מנגד, כאב אקוטי מסתיים מהר יותר (עד שלושה חודשים).

הכאב האקוטי מופיע לרוב בפתאומיות כתוצאה ממצב הנתפס כ"איום" פיזי , מנטלי או שניהם ביחד וכך גם חולף במהירה יחסית כשהאיום חלף. לעומתו, הכאב הכרוני כבר אינו נתפס רק כאיתות על נזק לרקמה, אלא נחשבבעיה בפני עצמה שמערבת גורמים נוספים אשר מונעים מהכאב לחלוף.

בדיקות המעבדה השגרתיות שנערכות כחלק מתהליך האבחנה בקופות החולים או בבתי החולים (דוגמת CT ו (MRI -מתמקדות בעיקר ברקמה הפגועה באופן נקודתי (למשל בחוליות הדיסק של עמוד השידרה). התוצאה שלהן חשובה מאוד, אך הבדיקות הללו אינן מאבחנות המון גורמים נוספים שמשפיעים באופן ישיר או עקיף על עמוד השדרה, העצב או על הכאב עצמו.

עומסים מכאניים נוספים שלא נובעים מהדיסק עצמו, כדוגמת כאב המוקרן מאיזור אחר, עומס ממפרק סמוך, תגובה עצבית כתוצאה מכליאה של סיב העצב, ואפילו שריר תפוס. כל אלו אינם מופיעים בצילום.

באופן כללי, חשוב מאוד להבין שקיימים לא מעט מחקרים המצביעים על כך שאין בכלל התאמה מלאה בין תוצאה הבדיקה המעבדתית ורמת הכאב שהמטופל מרגיש בפועל ובמקרים רבים נמצא שיכולים אפילו להוביל לאפקט פלאסבו שלילי.

בהחלט כן. דוגמא אחת לכך היא מחקר שנערך בקרב בני גיל 50 ומעלה, ומצא שכ-80% מהם אובחנו עם שינויים ניווניים של הדיסק, ו-36% עם בלט דיסק - כולם ללא שום כאב.

מנגד, יצא לי לפגוש לא פעם מטופלים שמגיעים לקליניקה באופן תדיר עם ממצאים שאינם חריגים, ובכל זאת סובלים מכאבי גב קשים.

למרות שמחקרים רבים מראים שלא תמיד יש קורלציה בין מידת הכאב לבין המבדקים המעבדתיים, הם עדיין חלק מתמונת האבחנה. הממצאים יכולים להעיד על גורמים מסכני חיים (כמו ממצאים ממאירים), מחלות או שבר בחוליה אז כמובן שאם יש חשד, חשוב לשלוח לבדיקה. מלבד זאת, חשוב לזכור שבלט או פריצת דיסק יכולים לייצר סימפטומים נוספים מלבד כאב: חולשה בשרירים, ירידה בתחושה ועוד. אלו מובילים לבדיקות נוספות בקליניקה ולקבלת תמונה רחבה יותר וטיפול מדויק.

ישנם גורמים התנהגותיים יומיומיים שעלולים להשפיע על הכאב, בעיקר עומסים (ביו-מכאניים) חוזרים שלאורך זמן עלולים לעבור את סך העומס של הרקמה (טכניקות הרמה בחדר הכושר, ישיבה לא נכונה, תנוחת שינה לקויה ועוד). מלבדם, קיימים גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ואפילו רגשיים שמשפיעים על עוצמות ותחושת הכאב הכללית של המטופל.

חשוב להבין כי עוצמת הכאב לא נובעת רק מבעיה מכאנית או רגשית, ולרובניתן לבחון אותה דרךמספר גורמים כגון:

רמת הרגישות פריפריאלית (Peripheral Sensitivity) - הקלט (input)- של הכאב, או הכאב שאנו חווים ישירות מהפציעה ברקמה הפגועה.

רמת הרגישות מרכזית (Central Sensitivity) - העיבוד-כיצד מעבד המוח או חוט השדרה את עוצמת הכאב.

הפלט (output)-האופן בו מפרשת מערכת העצבים/המוח את הכאב מעבר לנזק ברקמה הפגועה.

*במידה ומטופל סובל מרגישות מרכזית גבוהה יותר, היא עלולה להוביל לירידה בסף הכאב ולשידור של תחושת כאב מוגברת, (לעיתים ללא שום פרופורציה לנזק הפריפריאלי ברקמה). תופעה זו יכולה להסביר מנגנונים הקיימים בעיקר בפציעות כרוניות שנמשכות תקופה ארוכה ומגבירות את הרגישות של המערכת.

כל טיפול משולב (מערכתי) בכאבי גב בקליניקה מתחיל בהסתכלות על הממצאים הרפואיים איתם המטופל מגיע. מעבר להתחשבות בממצאים הללו, נעשה תשאול מקיף ובדיקות נוספות הבוחנות את התנועתיות, מבנה ויכולת התפקוד של הגוף, מבחני כוח שרירים וגמישות,גורמים מערכתיים שיכולים להפריע לגוף בהחלמה או לייצר רגישות מרכזית, וכן גורמים נפשיים כמו סטרס ואורחות חיים.

בשלב הראשון - שיא הפציעה כאשר הכאב משמעותי, ניתן לבצע פעילות מתונה במצב שכיבה.

בשלב השני- ניתן לעבור בהדרגה לתרגילים פונקציונאליים בעמידה אל מול משקל גוף, ולאחר מכן לתרגילים המשלבים העמסה חיצונית (ללא עומס דחיסתי).

בשלב השלישי- ניתן לבצע תרגילים הכוללים עומס דחיסתי (כמו סקוואטים).

השלב הרביעי- כבר כולל תרגילים ספציפיים לספורט או לפעילות הגופנית הפונקציונאלית הנדרשת לתפקוד יומיומי תקין של המטופל, ובו אני ממליץ לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה.

פעילות גופנית חשובה מאוד לטיפול בכאב והליך השיקום, מפני שהיא תורמת לריפוי ומונעת התפתחותן של בעיות אחרות הנובעות מחוסר בפעילות.

פעילות גופנית פחות קשורה למיקום (חדר כושר), אלא יותר לאיכות הפעילות. פעילות גופנית מאוזנת ונכונה יכולה להוות כלי טיפולי מצוין לשיקום.

כמובן, אני נתקל בדוגמאות כאלו לא פעם במקרים כרוניים. לא פעם מטופלים עם כאב גב כרוני מדווחים על רקע של רגישות של מערכת העיכול - גזים, נפיחות בטנית או כאב בטן שיכול לפגוע בתפקוד שרירי הליבה, ביניהם הגב. לכן, במקרים מסוימים נדרשת אבחנה מערכתית והתייחסות למערכת העיכול.

דוגמאות נוספות ניתן למצוא במטופלים שמגיעים עם תבנית נשימה לא נכונה או בעיות של מפרק הלסת - אלו עלולות להוביל לשורה של בעיות כאב בצוואר, כאבי ראש, חגורת כתפיים וזרועות.

בקליניקה, ההתמקדות היא לא רק בהשתקת הכאב הנקודתי, כי אם בחיפוש שורש הבעיה בגללה הגוף מייצר את הכאב. מטרת הטיפול בקליניקה היא להחזיר את המטופל לתפקוד תקין, ולייצר עבורו פתרון ארוך טווח לשיפור איכות החיים.

עידן לוי הוא מנהל קליניקה פרטית ברמת אביב לטיפול בכאב ברפואה משלימה, ומנהל מרפאת כאב ואורתופדיה במרכז המומחים לרפואה משלימה שמים וארץ ברחובות ואחראי תחום רפואה סינית במרכז השיקום מדלידר ברעננה.