"דמיין שיש משהו, תהליך מובנה וברור שיכול להביא כל אדם באשר הוא למקום שכולו טוב. למקום שבו הוא אוהב את עצמו ואני מדברת על אהבה אמיתית, לא אהבה מותנית כדוגמת - "אני יאהב את עצמי אם אני אמצא זוגיות" או "כשאהיה אושיה מוכרת בתחומי". רק כשאדם לומד לתת לעצמו אהבה שאינה תלויה בדבר יכול לעבור את הסף מחיים של אגו, אל חיים של משמעות", כך אומרת ימית סטפנסקי, המחברת והמנחה של הקורס "לעצור, לנשום ולצאת לדרך" שלאחרונה נשמע יותר ויותר ברשת ומתואר בפי רבים כמסע ששינה את חייהם.
"יש משהו בלהגיע אל המקום המדויק שלך בעולם, זה כאילו העולם אומר לך שם - עכשיו כשאתה סופסוף עושה את מה שהבאתי אותך לכאן לעשות - רק תמשיך ואני מבטיח לך שאני אדאג עבורך לכל השאר. דמיין מה זה לחוות חל"ת שבו במקום להיכנע לפחד, אתה מרגיש חיוני מתמיד וער לאינסוף הזדמנויות חדשות שנולדו ממש עכשיו עבורך. דמיין מה זה ללמוד לקבל את אי-הוודאות ולהבין שבו ורק בו מסתתרת כל האמת כולה. הוודאות היא אשליה. אנחנו קוראים לשגרה ודאות, ומאשימים את התקופה הנוכחית בחוסר שלה, כבסיס העמוק ביותר של הפחד שכולנו חווים, אבל גם הרבה לפני הקורונה - ודאות לא הייתה לנו. זה שקר שאנחנו מספרים לעצמנו ונאחזים בו כי הוא גורם לנו להרגיש יותר טוב, ממש כמו מישהו שעולה לבמה ומדמיין את כולם עירומים מולו כי זה מקל עליו לדבר. בכל יום מחדש אנחנו עלולים לא להתעורר בבוקר או ללכת לעבודה והרצפה תקרוס תחת רגלינו. בכל רגע אנחנו יכולים לקבל תזכורת מהעולם לזה שאם יש משהו אחד שאנחנו יודעים - זה שאנחנו לא באמת יודעים כלום".
"אז איך להתמודד עם חוסר הוודאות?"
מה עושים עם הפרדוקס הזה? "מתמסרים אליו. לומדים את הזמניות וההשתנות שקיימת בטבע ומבינים שאנחנו לא חריגים לו בשום צורה. להיות מה שאנחנו באמת - דורש מאתנו דבר אחד - להפסיק להיות כל מה שחשבנו שאנחנו ובעצם מעולם לא היינו ואחד הדברים הראשונים שעלינו להבין זה שכל וודאות היא שקרית וההרסנית ביותר היא הוודאות לגבי מי שאנחנו. כל אמונה שאנחנו מחזיקים על עצמנו כנכונה תמיד למשל: "אני פרפקציוניסטית", או "אני לא מספיק טובה", "אני אדם קר", או "אני פחדן" - היא שכבה שרק כשאלמד לאזן אותה - אוכל להיות מה שאני כן".
כשאני שומע את מה שאת אומרת, אני חושב על הילדים שלי ויכול לזהות דפוסים שהם אמצו ממני, זה כבר אבוד להם? "מקרים כמו הורה שמכנה עצמו פרפקציוניסט שמגיע אלי עם ילד שבוכה כשהוא יוצא מהקווים - זה דבר שקורה המון ולא מעט הורים שואלים אותי איך למנוע מהילדים שלהם ללכת לאיבוד מעצמם. אני מסבירה להם שככל שהם ינקו מעצמם את התבניות שלהם, כך הילדים יקבלו תמונה יותר מאוזנת, אבל זה לא אומר שלא תהיה גם להם עבודה למצוא את האותנטיות שבהם כשהם יגדלו. זה מסע שמצפה לכל אדם ואנחנו לא יכולים או רוצים למנוע מהם אותו".
"אתה מבין, מהמסע הזה שבו אנחנו מתרחקים מהאותנטיות שלנו אנחנו לומדים את השיעורים הכי גדולים שלנו, אלה שבהמשך כשנהיה בהגשמת ייעודנו - יהפכו לכוחות ולכלים שאנחנו נעניק לאחרים. זה להתרחק מעצמנו על מנת לחזור חזקים יותר - כי לכל דבר שאנחנו פוגשים במסע שלנו יש תפקיד עבורנו. אחרי שלימדתי 16 שנים פסיכומטרי וכל הדרך שפטתי את עצמי שאני תקועה במקום, אני יכולה להגיד לך שזו ההכשרה הכי טובה שיכולתי לדמיין למה שאני עושה היום - מעבירה מסע ומלמדת רוח בעזרת לוגיקה פשוטה". ומה קורה אם פספסתי את השיעור שלי? "אז החיים יפגישו אותך עם אותו השיעור בצורה יותר בולטת עד שתשים אליו לב ותיקח אותו סופסוף".
אז איך מתקדמים מכאן? "בכל הגישות שלמדתי ועבדתי איתן, קיימים מרכיבים חשובים במסע אל האותנטית שלנו שמתחברים לשלושה שלבים שאדם צריך לעבור כדי להגיע למקום שלו.
"הבחירה היחידה שיש לנו היא לא מה אנחנו חווים - אלא איך אנחנו חווים את ל מה שמגיע אלינו"
לעצור, לנשום ולצאת לדרך - הגיע הזמן שלך לפגוש את עצמך - לפרטים הקליקו כאן>>
1. "לעצור - הדבר היחיד שאדם צריך לעשות כדי להיות הוא - זה להפסיק להיות מה שהוא חשב שהוא והוא בעצם מעולם לא היה"
אנחנו מתחילים את המסע בלימוד - איך לקחת את כל הסיפורים שסיפרנו על עצמנו ולאזן אותן. איך לקחת את כל מה שחשבנו שהוא אנחנו "תמיד" ולהתחיל להכניס אותו אל האזור האפור שבסקלה. גם אדם שהוא "תמיד שמח" - זה אדם שלא נותן לכאב או לעצב שבו מקום והוא מחביא ומתמודד עם הרגשות החשובים האלה לבד במקום להניח את הראש על כתף חמה וללמוד גם לקבל מאחרים.
לכלים מעולם ה-ZEN וה-MINDFULNESS תפקיד מאוד חשוב בחלק הזה, בעזרתם אנחנו לומדים בצורה פרקטית, איך להיות בכאן ועכשיו, איך לשים לב לסיפור שמתחיל את הניגון האוטומטי שלו בתוך הראש שלנו ואיך להפריע לדפוס הזה ששייך לעבר ולייצר מרחב חי ונושם כאן ועכשיו לבחירה חופשית ואותנטית שלנו. זה ממש כמו לעשות תיקון באלאנס למוזיקה שמתנגנת - אנחנו בוחרים בהתאם לשיר שמתנגן עכשיו ובהתאם למצב הרוח שלנו - כמה בס אנחנו רוצים להשמיע בתוכו. זה משנה לנו את היומיום כי הבחירה הפוטנציאלית הזו קיימת בכל רגע ורגע - איך אני מפרשת את המשפט הזה שבן הזוג שלי אמר לי עכשיו?, איך אני חווה את ההתעלמות של הילדים מהבקשה שיכנסו למיטות?, איך אני חווה את הקורונה?
2. "לנשום - עד שלא נלמד את השיעורים מעברנו, הם ימשיכו להופיע לנו ולחיות במקומנו את ההווה"
"בשלב השני, כלים מעולמות הקבלה וה-NLP נכנסים למשחק. עכשיו כשאנחנו ערומים מאותם אוטומטים ישנים שבחרו עד אז במקומנו -הגיע הזמן להביא את הניקיון הזה גם לעבר שלנו.
כל חוויה מהעבר שקודדנו בזיכרון שצורה שבה אנחנו מאשימים את עצמנו, מתחרטים, שופטים, כועסים על עצמנו - היא חוויה שאנחנו ממשיכים לחוות בכל רגע ורגע בהווה בלי שנשים לב בכלל. אלה חוויות שמכילות בתוכן שיעור לא פתור וכשפותרים אותו ומכירים בלמידה שבתוכו - זה כמו גיבור-על שסופסוף מבין את הכוח שניתן לו ועכשיו יכול להתחיל ללמוד איך להשתמש בו נכון.
3. "לצאת לדרך - ההסתברות שניוולד היא 1:400,000,000,000 - יש לכל אחד תפקיד בעולם הזה והיום יותר מתמיד, הוא מבקש ממך לתפוס את מקומך"
"עד כה ניקינו את מה שאנחנו לא. בשלב הזה נלמד להיות מה שאנחנו כן. זה תמיד היה שם, אבל תחת שכבות על שכבות של אבק ולכלוך וכשמתעוררים אל המהות האמתית שלנו מבינים כמה נלחמנו עליה כל חיינו בלי לשים לב.
בחלק הזה אנחנו לומדים להתחבר לפוטנציאל הכי גבוה שלנו - לאהבה שאינה תלויה בדבר ורק אחרי שלמדנו להעניק אותה לעצמנו - אנחנו יכולים להתחיל לבנות את הדרך שלנו להעניק את האור הזה לכל האחרים.
"כל תפקיד החיים האלה הם להיות עבורנו בית-ספר ללימודי אהבה ללא תנאי"
זה נשמע מסע חובה לכולם, למי המסע הזה לא מתאים? "אני תמיד אומרת שהתנאי להצלחת המסע שלנו תלוי בשני דברים - באמונה שצריכה להיות למי שבוחר להגיע אלינו - שקיימת גם עבורו גרסה טובה יותר לחיים והמרכיב השני הוא רצון להגיע לשם. במחקר שנעשה עם חולים סופניים בימים האחרונים לחייהם, אחת החרטות הגדולות ביותר שהם הביעו הייתה שהם לא היו מי שהם באמת בחייהם - אלא מי שאחרים רצו שהם יהיו. המטרה במסע שלנו - היא לא לחכות לסוף המקצה ולעשות כבר עכשיו את המעבר מחיי האגו אל חיי המשמעות שלנו.
"זה מסע שכל אחד צריך לעבור והעולם האיץ לנו עכשיו את ההבשלה לקראת המפגש האדיר הזה עם עצמנו"
לעצור, לנשום ולצאת לדרך - הגיע הזמן שלך לפגוש את עצמך - לפרטים הקליקו כאן>>