מאות אלפי עובדים זרים ומבקשי מקלט מגיעים לישראל. כל רצונם הוא לפרנס ולדאוג לעתיד טוב יותר למשפחתם אך בארץ הם נתקלים בקשיים בירוקרטים רבים. רק לאחרונה ביטל בג"ץ הוראה בחוק הפיקדון אשר חייבה מעסיקים של עובדים מבקשי מקלט להפקיד לחשבון בנק ייעודי סכום כולל בשיעור של 36% משכרו של העובד, שיועבר לידיו רק בעת עזיבתו את ישראל: 20% שינוכו משכר העובד, ו-16% שישולמו בידי המעסיק. מהסכום שמחויב המעסיק לשלם, מופחתים תשלומי הרווחה לפי דין.
בנוסף לפי החוק, מבקש המקלט יהיה זכאי לקבלת 67% בלבד מכספי הפיקדון שהופרשו לו, בתוספת רווחים שצברו כספים אלה בעת עזיבתו את ישראל. אם העובד הזר רוצה לקבל את יתרת 33%, עליו לעזוב את ישראל לא יאוחר מחצי שנה ממועד מתן פסק דין חלוט שקובע כי עליו לעזוב, או מיום מתן הודעה כזו של שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין. כל זאת, בהפחתת הוצאות הרחקתו של העובד הזר ומס בשיעור של 15%.
מה הרציונל שעומד מאחורי החוק?
המדינה טענה כי החוק שחל על כל אותם עשרות אלפי אנשים שנכנסו לישראל מבלי שעברו דרך תחנת גבול רשמית , נועד להגשים ארבע מטרות: יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל; הקטנת הפגיעה הקיימת ברמות התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים על-ידי השוואת עלות ההעסקה של עובדים מבקשי מקלט לזו של ישראלים מצד אחד ומצד שני הבטחת הזכויות הסוציאליות של אותם עובדים זרים.
אחד מאותם קשיים בו נתקלים עובדים זרים ומבקשי מקלט הוא היכולת לנהל את הכספים אותם הם מרוויחים בצורה אחראית.
מכיוון שאינם יכולים לפתוח חשבון בנק ולהוציא כרטיס אשראי, כל התנהלותם היינה במזומן הדבר פותח פתח להעסקה בשחור, ניצול אותם עובדים זרים ומבקשי מקלט על ידי גורמים מתווכים בין המעסיק לעובד שמעכבים את קבלת הכספים שמגיעים להם כדין ומסכן את ביטחונם ואת ביטחון כספם אותו הם נאלצים להחביא בדירתם.
נוסף על כל זה, החוק להגבלת השימוש במזומן שנכנס לתוקף בתחילת 2019. נועד ככלל לגרום לציבור לעבור משימוש במזומן לאמצעים שבהם ניתן לעקוב אחרי התשלומים למרות שהגבלת השימוש חלה על סכום גבוה של 11,000 שקל ואף לאחרונה הוגשה הצעה להוריד את הסכום ל - 6,000 ₪, חוק זה יפגע קשות בעובדים הזרים.
בנוסף עד היום, העברת כספים למשפחתם הנמצאת בחו"ל הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, כולל עמלות גבוהות לחברות כגון WESTRAN UNION ו MONEYGREM ועמלות המרת מטבע גבוהות. התוצאה? חלק גדול מהכסף שנחסך בעמל רב המועבר למשפחה "נבלע" על ידי אותם גופים, עלויות אלה יכולות להגיע למאות שקלים בכל העברה. בנוסף, העברת הכספים כרוכה במשיכת מזומן במדינת היעד, עם כל העלויות הנוספות והסיכונים הכרוכים בכך.
לעזרת אותם עובדים זרים ומבקשי מקלט נכנסו כמה גופים וחברות פינטק חדשות ביניהם חברת Bcard חברת בת של קבוצת קשרים פלוס העוסקת בתחום תקציבי רווחה בחברות הגדולות במשק משנת 2006. Bcard היינה החברה הפרטית היחידה שקיבלה אישור מנפיק כרטיסים מבית MasterCard לעומתה חברות אחרות נעזרות בתאגידים זרים או מקומיים לצורך הנפקת הכרטיסים. כעת היא יוצאת עם כרטיס נטען מבית VISA ואפליקציית PAI, אשר מאפשרים לעובדים זרים לקבל את משכרותם ישירות לכרטיס ללא צורך ללכת לסניפים של בנק הדואר או להיעזר במתווכים, כאשר הכסף נשמר באופן מאובטח בבנק פועלים. הכרטיס והאפליקציה צפויים להחליף את התשלום באמצעות צ'קים או מזומן ולאפשר לעובדים הזרים להתנהל עם חשבון בנק אלטרנטיבי בדמות הארנק הדיגיטלי. הם יכולים לבצע תשלומים במיוחד במקומות כמו משרד הפנים, למשוך כסף מכספומט בכל מקום ואף להעביר כסף מארנק דיגיטלי לארנק דיגיטלי אחר של Bcard ולהעביר כסף לחו"ל דרך האפליקציה.
הכרטיס הנטען והארנק הדיגיטלי של חברת Bcard משפר את המצב למעסיקים ולעובדים. למעסיקים הוא חוסך את הטרחה התפעולית שבהנפקת השיקים או הוצאת מזומן בסכום גבוה והעברתו על ידי גורמים שלישיים לכל מוקד בו העובדים נמצאים וגם את העלויות הכרוכות בכך, ולעובדים את הצורך בהגעה פיזית לסניף ואת ההתנהלות במזומן כך העובדים מקבלים את כספם באופן מהיר וישיר בלי מתווכים. בנוסף, למחזיקי הכרטיסים יינתן שירות באופן יעיל יותר במגוון ערוצים ובמגוון שפות, ותהיה להם גישה למידע בגין יתרות ושימושים באמצעות אתר אינטרנט ייעודי ואפליקציית PAI.
סכום הטעינה המקסימאלי בכרטיס משכורת הוא 20,000 ₪, ומלבד רכישות בישראל הכרטיסים הללו ניתנים לשימוש גם בחו"ל.
לפרטים נוספים- www.braundcard.com
