על מנת להכיר מקרוב את הטעמים ומנות של המטבח האתיופי ביקשנו את עזרת קוראינו הנאמנים. 1,500 מהם קיבלנו מאיתנו שאלון מסודר ובו היו צריכים לדרג לפי ציון את המסעדות האתיופיות אותן הם מכירים. מי שקיבלה את מירב ההמלצות היתה מסעדת "לוסי", זו פעילה כבר כשלוש שנים ממקום מושבה ברחוב מנחם בגין 48 בתל אביב.
מספר מפיקים חברי המערכת יצאו לסעודת טעימות, הם חזרו מאוהבים בריחות, תבלינים וטעמים. מסעדת "לוסי" בתל אביב היא מסעדה אתיופית אותנטית משפחתית, זו מנוהלת על ידי השפית ובעלים טירפה היימנוט כאשר לצידה עובדים שני ילדיה, בטי ואבי.
קודם לפתיחת המסעדה לטירפה היתה חנות תבלינים אתיופים במשך 6 שנים בבני ברק, אך בסופו של דבר האהבה שלה לעבודה במטבח הכריעה והיא החליטה להביא את כל הידע שצברה לפתיחת המסעדה.
לא מדובר במקום גדול ומקומות ישיבה היו בפנים ובחוץ, אך הדבר הבולט ביותר שתפס אותנו החל מהרגע הראשון היו הריחות המשגעים ופרצופים של לקוחות מאוד מרוצים, תפסנו שיחה עם כמה מהם. ענבר ברנע סיפרה לנו: "אוכל טעים ברמה מטורפת, מנות גדושות ומפנקות, האינג'רות מושלמות והמחירים עממיים".
גם דורון אלבז פרגן: "אוכל מעולה ושירות מדהים, אני עובד בקרבת מקום ולכן אוכל פה ארוחת צהריים לפחות שלוש פעמים בשבוע ונהנה כל פעם מחדש".
המסעדה ממוקמת ממש מתחת לבנייני משרדים כך שרבים מהם מגיעים לאכול לאורך שעות היממה, כאשר שעות הפעילות שלה היא לאורך כל ימות השבוע החל מ 11 בבוקר ועד חצות.
הגיע גם זמן הטעימות שלנו ובחרנו בשלוש מנות שונות, הראשונה היתה אלצ'ה סגה ווט, מדובר בקוביות בשר בקר שנעשים עם כורכום ותבלינים נוספים.
מנה שנייה שלקחנו היתה טיבס, זו מנת בשר מובחר מטוגן עם בצל ושום.
ניסינו גם מנה טבעונית, זו נקראית ביאיינטו, היא מורכבת מחמישה סוגי תבשילים, חומוס, שעועית ירוקה, גזר, תפוחי אדמה ואפונה.
קשה מאוד להסביר במילים את העושר של הטעמים, הריחות המטריפים ואושר שמילא את ליבנו בזכות כל אלו, חווייה מכוננת לכל דבר, בעיקר למי שטועם בפעם הראשונה את המטבח האתיופי שמתחיל לעשות לעצמו שם אצל הסועד הישראלי.
אי אפשר מבלי לציין את האינג'רה שטעמנו, הלחם האתיופי, הוא עגול שטוח וגדול, עשוי מקמח טף וטעמו חמצמץ משהו עם מרקם ספוגי, תענוג אמיתי.
קמח הטף שממנו עשוי הלחם הוא אחד הקמחים הנחשבים ביותר כיום בזכות ההרכבים התזונתיים הרבים שלו, הוא עשיר בברזל ואינו מכיל גלוטן, כך שמתאים וטעים לכולם, כולל חולי הצליאק ומי שרגישים ואלרגים ברמה כזו או אחרת לגלוטן.
לאחר סיום הארוחה ביקשנו להחליף מספר מילים עם טירפה הבעלים, להודות לה על הסעודה ולהוריד בפניה את הכובע. לנו היא סיפרה, "את האינג'רה עושה באופן מיוחד אחת העובדות שלי, מימי, היא מומחית בעניין" ולגבי המשך הדרך היא הוסיפה, "אני מקווה שהמטבח האתיופי יגיע לעוד ועוד ישראלים שלא מכירים".
מסעדת לוסי, מסעדה אתיופית אותנטית עם טעמים ביתיים, אנחנו נחזור לפה שוב בקרוב כי מעדנים שכאלה לא מוצאים בכל יום.
לעמוד הפייסבוק
לעמוד האינטגרם