הדרכים לזרז קליטת שתלים דנטליים

שתל דנטלי הוא שורש מלאכותי, עליו בונים כתר שמתפקד כשן. הליך זה נקרא שיקום השתל. החדרת השתל ללסת היא על ידי קידוח חלל, לתוכו מבריגים את השתל.

הקידוח בעצם הוא יצירת פצע מלאכותי. לאחר החדרת השתל, הפצע מתחיל להתרפא. תאי העצם הסמוכים לשתל יוצרים עצם חדשה המתקרבת לשתל בצורה מאד אינטימית, עד שנוצרת אחיזה בין העצם לשתל, כאשר השתל מקובע לעצם, ללא אפשרות של שום תזוזה.

אבי השתלים המודרניים, ברנמארק חקר את הנושא בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא הגיע למסקנה כי יש להמתין חצי שנה לאחר ההשתלה, עד שמקבלים קשר מספיק יציב וחזק בין העצם לשתל, ואז ניתן להפעיל על השתל כוחות, ולהעמיס עליו כתר.

המתנה של חצי שנה בין ההשתלה לבין בניית הכתר זה הרבה זמן במונחים של שנות האלפיים.
לפיכך, החלו חוקרים לנסות למצא דרכים לזרז את הריפוי, ולהחיש את שיקום השתלים דנטליים.

שתי דרכים קיימות היום לזרוז הריפוי:

1 . השימוש בפיברין עתיר טסיות- שיטת PRF .
2 . השימוש בגלים אלקטרומגנטיים- שיטת MAGDENT.
ניתן להשתמש בשתי השיטות בו זמנית

כאשר נוצר פצע ברקמה, יש דימום מקומי. לאזור מתקבצים תאי דם הנקראים טסיות דם - טרומבוציטים. תפקיד הטרומבטציטים הוא לעצור את הדימום. הם יוצרים פקק על מקור הדימום, ועוצרים אותו.

לטרומבוציטים יש תפקיד נוסף בריפוי פצעים. הם מכילים בתוכם גרנולות עם חומרים הנקראים פקטורי גדילה. אלה חומרים המושכים לאזור תאים, המתמיינים לתאים בוני רקמות. כך נוצרים תאי שריר, עצם, רקמת חיבור, תאים הבונים כלי דם, כל התאים הנדרשים לשם ריפוי הרקמה הפגועה.

נתאר לעצמנו שאנחנו לא בגוף החי בו יש פצע אלא באתר בניה בו עובדים פועלים.
אם נוכל להוסיף פועלים לאתר, קצב הבניה יגדל. ואם נחזור לגוף בו יש פצע, והטרומבוציטים משחררים פקטורי גדילה מתוך הגרנולות . אם נוכל להוסיף לאתר טרומבוציטים, יותר פקטורי גדילה ישוחררו לדם, וימשכו יותר תאים בוני רקמות.

טכניקה שפותחה על ידי רופא יהודי צרפתי בשם יוסף שוקרון מאפשרת לקחת דם מהמתרפא
לפני ביצוע השתלים ולסרכז אותו בצנטרפוגה. אנחנו מקבלים במבחנה 3 שכבות: כדוריות דם אדומות, טרומבוציטים ופלאסמה. אנחנו מפרידים את שכבת הטרומבוציטים ובכמה דרכים אפשריות מחדירים את שכבת הטרומבוציטים המרוכזת לאתר ההשתלה. קיבלנו ריכוז גבוה נוסף של טרומבוציטים, לכל אחד מהם גרנולות עם פקטורי גדילה המשוחררים לזרם הדם, ומגייסים תאים בוני רקמות נוספים.

כך אנחנו יכולים לזרז את ריפוי הפצע, ובמקרה שלנו, להחיש את קליטת השתל.

מוצר חדשני עושה שימוש בשדות אלקטרומגנטיים על מנת לעודד בניית עצם חדשה סביב שתלים. בכך הוא מקצר משמעותית את משך הזמן של קליטת השתל ללסת ומגדיל את הסיכוי לקליטת השתל ללסת. השדות האלקטרומגנטיים הוכחו כמעודדים התמיינות של תאי גזע לתאים בוני עצם , ומאפשרים בניה מהירה יותר של עצם סביב השתלים וצפיפות עצם גבוהה יותר.

טכנולוגיה זו מאפשרת לרופאים לקצר משמעותית את משך הזמן של קליטת השתל ללסת ומגבירה את אחיזת השתל ללסת.

דובר בכיפת ריפוי המוברגת מעל השתל ובה סוללה, סליל ומודול אלקטרוני המייצרים שדה אלקטרו-מגנטי העובר דרך גוף השתל לעצם שסביב השתל.

בנוסף לזרוז קליטת השתלים , ושיפור צפיפות העצם החדשה הנבנית סביב השתלים, מוצר זה עוזר לקליטת שתלים במקרים בהם חולים נמצאים בסיכון לאיכות עצם ירודה: מעשנים כבדים, חולים סוכרתיים, חולי אוסטאופורוזיס, חולים אונקולוגיים, חולים הנוטלים סטרואידים, חולים עם מחלת חניכיים כרונית.

הוצגו שתי טכניקות לזרוז הריפוי, החשת קליטת שתלים בלסת ושיפור איכות העצם סביב שתלים. כל אחת מהטכניקות הללו טובה והוכחה כיעילה. ניתן להשתמש בשתיהן בו זמנית, ולהנות מהטוב שבשני העולמות.

הכתבה באדיבות ד"ר דורון אבניאלי המרכז להשתלות שיניים בתל אביב