פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הפחד ממקומות הומי אדם בימי קורונה ובימים רגילים

      אנשים עם אגורפוביה (Agoraphobia) סובלים מחשש לא הגיוני לכאורה מפני הימצאות במקומות פתוחים או צפופים, בשגרה ובייחוד בחירום, והם חרדים לצאת מהבית או לשהות במקומות הומים, כאלו שיהיה להם קשה להימלט מהם

      אגורופובויה (יח"צ , pixabay)
      אגורפוביה (צילום: יח"צ)

      רבים מאתנו עלולים לחשוש בימים רגישים אלו של משבר הקורונה שאנו חווים מהאפשרות לנסוע בתחבורה ציבורית או להיכנס לסופר עמוס באנשים, אבל ישנם גם רבים שחווים חששות ופחדים קשים גם בימי שגרה כשהם מוצאים את עצמם במרחב ציבורי שממנו יהיה להם קשה לברוח. אנשים אלה עלולים להיכנס לפאניקה כאשר הם עומדים בתור, או לחוות קצב לב מואץ כשהם בתוך אולם קולנוע מלא, פחד זה נקרא - אגורפוביה.

      כיצד משפיעה האגורפוביה על החיים?

      כאשר אדם חווה אגורפוביה הוא נמנע מלהגיע למקומות שיגרמו לו חרדה, ומשום כך הוא מנהל חיים מוגבלים למדי. עליו להתמודד עם התבודדות מאחרים ומחוויות שהיו בעבר מנת חלקו. אין גורם ברור לאגורפוביה, אבל נראה כי אנשים מפתחים חרדה לאחר שחוו פגיעה כלשהי. כאשר הם מוצאים את עצמם שוב במקום דומה למקום שבו נפגעו בעבר, הם חרדים פן הפגיעה תחזור שוב.

      מהם התסמינים המעידים על אגורפוביה?

      כדי לאבחן אדם כסובל מאגורפוביה, עליו לחוות פחד או חרדה מפני שניים או יותר מהמצבים הבאים:
      • תחבורה ציבורית
      • שטחים פתוחים כמו פארק או חניון
      • מקומות סגורים כמו תיאטרון, מטוס או סופרמרקט
      • שהייה בקרב קהל גדול
      • שהייה מחוץ לבית

      תסמינים נוספים עשויים לכלול: פחד להיות לבד, פחד לאבד שליטה במקום ציבורי, תלות רבה יותר באחרים כדי לנווט במקומות ציבוריים, כעס וטרוניות, הישארות בבית במשך תקופות ארוכות ובמקרים חמורים יותר של אגורפוביה, אנשים עלולים להישאר בביתם במשך שנים רבות מבלי לצאת ממנו.

      שרשרת החרדות

      כאשר אדם עם אגורפוביה חושש ממקומות פתוחים או צפופים, הוא יתחיל להימנע מהם כדי לא לחוות התקף חרדה וכדי לא להביך את עצמו בציבור. כאשר הוא מתחיל להימנע ממרחבים אלה, התנהגותו מחזקת את הפחדים וגורמת להתגברותם. אם ייאלץ להיתקל שוב במצבים כאלה, הוא יחווה חרדה ותסמינים עזים כמו:
      • הזעה
      • קצב לב מוגבר
      • קשיי נשימה
      • בחילה
      • סחרחורת
      • כאבים בחזה ורעד

      כיצד ניתן לטפל באגורפוביה?

      הטיפול המקובל לרוב באגורפוביה הוא תרפיה, תרופות או שילוב של השניים:

      א. נוגדי דיכאון כמו סרוטונין עוזרים להפחית את חומרת תסמיני החרדה.

      ב. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה משמש כדי לעזור לאדם לאתגר את מחשבותיו החרדתיות ולנקוט בגישה אובייקטיבית לגבי הביטחון שיהיה מנת חלקו במקומות פתוחים או צפופים. מטפלים משתמשים לעתים קרובות בטכניקות של טיפול בחשיפה, כדי להרגיל את האדם בהדרגה לשלוט בחרדה שלו מפני מרחב פתוח. הטיפול יכול לעזור לאדם ללמוד לווסת את רמת הלחץ שלו, תוך שימוש בטכניקות הרפיה להפחתת החרדה.

      ג. קבוצת תמיכה - אנשים עם אגורפוביה יכולים ליהנות מקבוצת תמיכה של עמיתים, מה שיעזור להם להרגיש פחות מבודדים, ויאפשר להם לאזור אומץ, לנהל את החרדה ולהתגבר על הפחדים.