למי נפנה ומתי בכל הקשור לבריאות הנפשית של הילדים שלנו?

טיפול רגשי הפך כלי נפוץ כיום עבור מתן עזרה רגשית לילדינו. המודעות הגוברת לנפש הילד וליכולת שלנו לפתור קונפליקטים או קשיים שהתקבעו - הולכת וגדלה. לצד זאת, ישנה עמימות גדולה ותחושת בלבול מהו בעצם טיפול רגשי לילדים. הורים רבים מגיעים אלי ושואלים: מה זה בעצם "טיפול רגשי"? מה עושים שם? תוך כמה זמן זה אמור "לעבוד"? איך בוחרים למי לפנות? ואיך נדע אם יש בכלל צורך לפנות? בכתבה זאת אנסה לענות על השאלות הכה חשובות ומשמעותיות הללו, שהן בעצם הבסיס לפני ההחלטה - האם לפנות לטיפול ולמי לפנות.

מהו טיפול רגשי? הטיפול מאופיין במפגשים קבועים בהם מטפל רגשי נפגש עם הילד, בתנאי "סטינג" מסוימים. לרוב, אחת לשבוע למשך 50 דקות. לטיפול צריכה להיות מטרה ברורה. המטרה יכולה להיות: לחזק את הביטחון העצמי של הילד, להתמודד עם חרדות, להפחית את בעיות ההתנהגות והצורך בשליטה ועוד. המטרה לרוב תיקבע בשיתוף ההורים לאחר פגישה עמם והבנת הקושי עמו מתמודד הילד. לעיתים, מטרת הטיפול משתנה במהלך הטיפול, בשל היכולת של המטפל להבחין ולחדד את הקושי ואת המענה המדויק עבורו.

מטרת העל של הטיפול הרגשי עבור ילדים היא להקל על הקשיים הרגשיים והנפשיים של הילד ולשפר את איכות חייו על ידי שיפור בריאותו הנפשית. בבסיס הטיפול הרגשי ישנן גישות שונות. לדוגמא, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרוב יתמקד בסימפטומים השונים של הילד. הוא יתמקד במחשבות ובאמונות של הילד על העולם ועל עצמו, ויעזור לו לשנות את דפוסי החשיבה אשר מקשים על התנהלותו. העבודה תהיה מאד ממוקדת וקונקרטית. בגילאים הבוגרים יותר לרוב יהיו "שיעורי בית", שכוללים כתיבה של מחשבות שונות שעלו בו בזמנים מסויימים. טיפול דינאמי לעומתו, לרוב יתמקד בתכנים הלא מודעים, אשר מושלכים החוצה. לרוב המטרה היא העלאה של התכנים הלא מודעים אל המודע ועיבוד שלהם בטיפול. כך החרדה תפחת וגם הקושי שהביא את הילד לטיפול.

ישנם מטפלים בעלי הכשרה שונה אשר רשאים לטפל בילדים. פסיכולוג אשר מתמחה בעבודה עם ילדים, הינו פסיכולוג אשר למד תואר ראשון ותואר שני במגמה יישומית והתמחה במהלך הכשרתו בטיפול בילדים. בגילאים הצעירים, הטיפול הרגשי הינו טיפול באמצעות משחק. החדר בו נפגשים הוא מזמין ונעים, המטפל דואג להעשיר את החדר במשחקים רבים ושונים. דרך המשחק ודרך הקשר הנרקם עם הפסיכולוג, הילד מעלה את התכנים אשר מקשים עליו ונעשה עיבוד על תכנים אלה. לעיתים, הטיפול מתבצע יחד עם אחד ההורים בחדר והוא נקרא טיפול דיאדי. כך, ההורה הופך שותף פעיל למתרחש בטיפול ונעשית עבודה משמעותית גם על הקשר בין ההורה לילד. ההמלצה הגורפת, היא לקיים הדרכת הורים לצד הטיפול הרגשי. כלומר, בנוסף לפגישות הקבועות עם הילד, ההורים מגיעים למפגשים עם הפסיכולוג אחת לכמה זמן. שבועיים, שלושה, או חודש, לפי הצורך, היכולת והתיאום עם הפסיכולוג. ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר עבור הילד ופגישות קבועות עמם לרוב מסייעות להצלחת הטיפול ותורמות לשיפור הסימפטומים.

בנוסף לפסיכולוגים, גם עובד סוציאלי קליני, אשר התמחה בטיפול בילדים, מוכשר לטפל בילדים. ישנם מטפלים שהם אינם פסיכולוגים או עובדים סוציאלים והוכשרו בלימודים טיפוליים. לדוגמא, תרפיה באומנות, תרפיה באמצעות מוזיקה, פסיכודרמה, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד. אז איך נבחר? כדאי להגיע למטפל דרך המלצות טובות וחשוב לשאול מהי הכשרתו באופן מפורט וברור. כאשר ישנה התלבטות האם כדאי לפנות לטיפול, אפשר לרוב להגיע לפגישת ייעוץ לבירור. לעיתים המפגשים ימשיכו עם ההורים בלבד, ללא הילד. לעיתים ההורים מתלבטים לאיזה סוג של טיפול רגשי כדאי לפנות, האם לפסיכולוג, או שמא לתרפיה באומנות או פסיכודרמה. בגילאי גן חובה ואילך, לרוב ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי החינוכי, על מנת להתייעץ מהו המענה הטיפולי הנכון. פסיכולוג המסגרת יוכל להפגש אתכם- עם הגננת או המורה או בלעדיה, לשמוע את הלבטים ולייעץ על פי חוות דעתו המקצועית.

שאלה נפוצה היא "איך נדע שצריך טיפול רגשי?" הרי ילדים במהלך התפתחותם מפגינים קשיים רבים והתנהגויות שקשות עבורנו ההורים, אך לא בטוח שמצריכות טיפול עבור הילד, או שהן נחשבות "לא נורמטיביות". ישנם כמה היבטים שאפשר להתבונן עליהם, אשר יעזרו לנו להחליט - האם ישנו צורך לפנות או לברר על המשך טיפול. עוצמת הקושי- כלומר, עד כמה העוצמה הרגשית גבוהה. ניקח לדוגמא ילד ביישן. האם אתם מבחינים בקושי עמוק לפני מפגש עם ילדים/מבוגרים אחרים? קושי עמוק יכול לכלול בכי עוצמתי במשך זמן רב, בו הילד מתקשה להירגע. לעומת זאת, קושי עמוק יכול להתבטא גם בהיסתגרות ובהתבודדות, בחוסר רצון לתקשר, או בהימנעות, שבתורה, הולכת ומחריפה את הביישנות. בנוסף, במהלך הרגעים בהם אתם מבחינים בביישנות, האם הילד נראה במצוקה גדולה? האם הוא נראה בסטרס?

היבט שני הוא משך הקושי- האם הביישנות התחילה לאחרונה או שאתם מבחינים בקושי כבר זמן רב. לעיתים, במיוחד כאשר ישנם שינוים בבית, לידת אח חדש, מעבר דירה ועוד, אנו רואים קשיים שהם ביטוי לקושי של השינוי בבית. לרוב, עם סבלנות, אמפאתיה והצבת גבולות ברורה הקושי חולף. אך אם אנו רואים שהקושי נמשך זמן רב ואין שיפור, משך הקושי ארוך ויציב, אכן ניתן לפנות לייעוץ. בהתייחסות למשך הקושי נבחן גם את משך הזמן בו ההתנהגות מתקיימת. האם הילד מתבייש למשך עשר דקות או שבמשך כל המפגש איננו מצליח להפתח. ההיבט האחרון שאתייחס אליו הוא תדירות הקושי- כמה פעמים בשבוע או ביום הילד פוגש את הקושי? האם הביישנות משפיעה עליו בכל מצבי היום? האם היא משפיעה עליו רק במכולת? האם הילד מתבייש לדבר עם כל צוות הגן, או רק עם סייעות חדשות מחליפות שמגיעות? ככל שהתדירות של הסימפטומים גבוהה יותר, הצורך להתערבות גבוה יותר. כאמור, במידה ואתם מתלבטים אם להתחיל טיפול רגשי או הדרכת הורים, ניתן לתאם עם המטפל ולהגיע לייעוץ חד פעמי לבירור.

אתר מבט לרגש