המוח האנושי יודע היטב להדחיק את המציאות - אבל היא קיימת וכדאי להיות מוכנים אליה מוקדם ובציוד המתאים. אבנר הייזלר, מומחה בתחום הביטוח הסיעודי, מכוון כיצד להתכונן למצבים ביטוחיים הקשורים בסיעוד.
הקריטריונים להגדרת אדם כסיעודי הם:
1. אדם שאינו יכול לבצע בעצמו לפחות 3 מתוך 6 פעולות יומיומיות בסיסיות: אכילה ושתייה, הליכה, האפשרות לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, שליטה בצרכים ושימוש בשירותים. בשפה המקצועית מכונות פעולות אלה ADL (Activities of Daily Living).
2. אדם הסובל מתשישות נפשית (חולה אלצהיימר, שיטיון וכדומה) הזקוק להשגחה צמודה.
מי אחראי לטפל בחולה סיעודי? אבנר הייזלר מפרט:
לפי החוק בישראל, האחריות לטיפול באדם הסיעודי מוטלת בראש ובראשונה על משפחתו. הסיוע שמספקת המדינה במקרי סיעוד הוא חלקי בלבד, והוא מתבסס על קצבה מהביטוח הלאומי ומתמיכה נוספת ממשרד הבריאות - אלו ניתנות בהתאם לבדיקת מצבם הכלכלי של החולה ובני משפחתו.
עלויות הטיפול הסיעודי גבוהות ומגיעות לכ-7,000-10,000 שקל לחודש לאדם במצב סיעודי הנמצא בביתו, ו ל-15,000-20,000 שקל לחודש לאדם המאושפז במוסד סיעודי!
מכיוון שהמצב הסיעודי עלול להימשך שנים רבות, העלויות המצטברות של הטיפול יכולות במקרים מסוימים להגיע לסכומים אדירים של 1.5-2 מיליון שקל. אבנר הייזלר מסכם את המסקנה הברורה לאור הדברים: חובה להיערך לימים כאלו שעלולים לבוא, ולרכוש ביטוח סיעודי בהקדם.
מהו מבחן ה-ADL? הייזלר כאן כדי להסביר
הבדיקה שעל פיה מוגדר אדם כסיעודי נקראת מבחן ADL (Activities of Daily Living), ובאמצעותה מתבצעת הערכת התפקוד של האדם והעזרה שהוא נזקק לה. הבדיקה מתבצעת על ידי גורם רפואי, המדרג את רמת יכולתו של האדם בכל אחת מ-6 פעולות היומיום הבסיסיות (אכילה ושתייה, הליכה, קימה ושכיבה, אפשרות להתלבש ולהתפשט, שליטה בצרכים ושימוש בשירותים).
לכל סעיף במבחן ADL יש ניקוד בטווח 0-8. ניקוד גבוה - משמעותו צורך גדול יותר בהשגחה ובסיוע.
הייזלר מסביר כי בדיקת ה-ADL מתבצעת על ידי גורם רפואי מוסמך, הממומן על ידי חברת הביטוח. כדי למנוע ניגוד אינטרסים מומלץ שיהיה בזמן הבדיקה אדם נוסף בחדר, שיוכל לוודא כי הבדיקה מבוצעת באופן אמין ומדווחת נכון. מומלץ בטרם הבדיקה להתייעץ עם איש מקצוע הבקיא בתחום הביטוח הסיעודי.
כמו כן, מוסיף הייזלר, לא בכל פוליסות הסיעוד הגדרת המצב הסיעודי כוללת איבוד יכולת ביצוע של 3 פעולות ADL. קיימות פוליסות סיעוד בתנאים מקילים, אשר דורשות כתנאי לקבלת הגמלה מוגבלות בשתי פעולות ADL בלבד.
הכיסוי הסיעודי שמדינת ישראל מספקת
לדברי הייזלר, הזכויות שזכאי להן אדם סיעודי מהמדינה מוגבלות יחסית ואינן נותנות מענה מספק לרוב המכריע של הסיעודיים. הזכויות ניתנות באמצעות כמה גופים ציבוריים - ביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הכלכלה, בהתאם לקריטריונים שונים שהגדיר כל אחד מגופים אלו.
שירותי המוסד לביטוח לאומי המוענקים לאדם הסיעודי
קשיש סיעודי השוהה בביתו זכאי לקבל מביטוח לאומי גמלת סיעוד, המוענקת בצורה של שירותים ולחלופין בכסף ישיר המועבר לחשבונו. בין השירותים שאפשר לקבל - שעות טיפול שבועיות בבית הקשיש; ביקור במרכזי יום לקשיש; מימון מוצרי ספיגה אישיים; מימון שירותי כביסה.
היקף השירותים שזכאי להם האדם נקבע בהתאם למצב בריאותו ולרמת ההכנסה שלו. סיוע זה כמובן אינו מפצה על הירידה בתפקוד של האדם הסיעודי ולחלוטין אינו מספיק לכל הטיפול הסיעודי הדרוש. לפיכך, מסכם הייזלר, חשוב מאוד לרכוש פוליסת ביטוח סיעוד פרטית ולא להסתפק בתמיכת הביטוח הלאומי.
יודגש כי הייזלר אבנר אינו סוכן ביטוח או עורך דין בתחום. אבנר הייזלר הינו מומחה בתחום הביטוח הסיעודי ומסייע לאנשים בצד הטכני-פרוצדורלי בלבד.