השופט מאיר שמגר תרם רבות - לא רק למערכת המשפט

באוקטובר 2019, הלך לעולמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר. הנשיא שמגר היה אחד מן המשפטנים החשובים בישראל, אשר פועלו ופסיקותיו הובילו דרך וסללו מדיניות שיפוטית שהשלכותיה חוללו שינויים של ממש בחברה הישראלית.

השופט מאיר שמגר היה ללא ספק מהישראלים החשובים בדורו ולכתו סימלה והדגישה עוד יותר את היעלמותו המצטברת של דור ההקמה של המדינה. השפט שמגר פעל כל ימיו גם בתחומי חברה ותרבות רבים מתוך השאיפה לכונן בישראל תרבות דמוקרטית מתקדמת, יציבה ועשירה אשר תגשים את הציונות העכשווית במסגרתה של מדינה ליברלית ונאורה .

שמגר, יליד פולין, עלה לישראל יחד עם משפחתו בשנת 1939 והינו בוגר החוג להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים. לאחר התגייסותו לאצ"ל, נכלא על ידי השלטונות הבריטיים והועבר למחנה מעצר בקניה. בבית הספר למשפטים בקניה, זכה שמגר להמשיך את לימודי המשפטים שהחל בבית הספר המנדטורי בארץ ישראל.

עם קום המדינה, שוחרר שמגר מן המעצר והתגייס מיד אל שורות הצבא החדש שבהקמה, כדי להשתתף במאבק הצבאי להקמת המדינה במסגרתה של מלחמת השחרור. לאחריה, השלים את לימודי המשפטים ולאחר הסמכתו לעריכת דין, שימש כפרקליט בצה"ל. בשנת 1961, הפך לפרקליט הצבאי הראשי ונחשב לאחד מקובעי המדיניות המשמעותיים בהיסטוריה של צה"ל. במסגרת פועלו בנה, בין היתר, את התשתית המשמשת את הממשל הצבאי בשטחים המוחזקים ואת סמכויותיו של צה"ל ורשויות הביטחון בשטחים עד היום.

אחד מהישגיו המשמעותיים ביותר הינו התוויית המדיניות המשפטית ב"שטחים המוחזקים" - מושג שהוא עצמו טבע. באמצעות טביעת מושג זה ביקש שמגר ליישב את מתח המחלוקת בין פלגי הימין והשמאל בישראל של שלהי מלחמת ששת הימים ולמצוא פשרה בין המושג "השטחים הכבושים" לבין "השטחים המשוחררים". מונח זה נמצא בשימוש מקצועי, תקשורתי וחברתי עד היום.

לאחר ששימש בין השנים 1968-1975 בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, משרה בה באה לביטוי באופן משמעותי תפיסת עולמו הליברלית הדוגלת בחופש ביטוי נרחב ושמירה על זכויות האדם, התמנה לשופט בבית המשפט העליון וב-1983 נבחר לשמש כנשיאו.

הישגיו של שמגר כנשיא בית המשפט העליון משמשים כנקודות ציון חסרות תקדים במשפט הישראלי. בין השאר, ידועה פסיקתו המכירה בזכותם של תושבי השטחים המוחזקים לעתור לבג"ץ, שימושו כראש ועדת החקירה לאחר הטבח במערת המכפלה, עמידתו בראש ועדת חקירה צבאית בעקבות השלכותיהן הבריאותיות של פעולות חיילי צה"ל במימי הקישון, היה השופט הראשון שדגל בהסרת חסינותם של חברי כנסת במקרים מסוימים וכמו כן בולטת התנגדותו לעונש המוות. פסיקתו במשפט האונס בקיבוץ שמרת קיבע בתודעה הישראלית את ההכרה כי אי הסכמתה של אישה ליחסי מין מספיקה על מנת להיחשב לאונס , גם אם לא התנגדה פיזית לקיום היחסים. חשוב גם לציין, כי היה זה הנשיא שמגר שעמד בראש הרכב השופטים במשפטו המורכב והלא פשוט של פושע המלחמה הנאצי, ג'ון דמיאניוק.

מעבר לעבודתו המשפטית יקרת הערך, פעל שמגר רבות גם במישור התרבותי והחברתי. שמגר היה אחד מן הפעילים הבולטים בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה ושימש עבורו נשיא של כבוד. במסגרת הוועד פעל להעלאתם של כל יהודי אתיופיה לישראל.

נוסף על כך, כחובב ג'אז מושבע, שימש יו"ר אגודת ידידי פסטיבל "ג'אז בים האדום" באילת, אשר מארח החל משנת 1987 אמני ג'אז מובילים מהארץ ומרחבי העולם. הפסטיבל זכה להכרה ולבולטות בסצנת הג'אז העולמי ונחשב לאחד הפסטיבלים הבולטים והמבילים בישראל, אם לא המוביל שביניהם. הנשיא שמגר שימש בתפקיד זה מרגע הקמת האגודה ועד לשנת 2010, בה החליף אותו בתפקידו עו"ד יורי גיא-רון , ראש לשכת עורכי הדין לשעבר ובעצמו חובב ג'אז מושבע. בהובלתוו של גיא-רון שוקדים עתה בהנהלת הפסטיבל על מופע לכבודו ולזכרו של מאיר שמגר, המיועד לפתוח את פסטיבל החורף הקרוב (פברואר 2020).

ההכרה הציבורית בתרומתו לחברה של מאיר שמגר כללה את הזכייה ב"אות הדמוקרטיה", אות הניתן למובילי התרבות הדמוקרטית בישראל. מעבר לכל היה הנשיא שמגר גם אחד המועמדים הנחשבים והמובילים להתמנות לכהונת נשיא המדינה, ואין ספק שהתמיכה הציבורית בו, שחצתה את כל המחנות והשבטים בחברה הישראלית, הייתה ייחודית וביטאה הכרה באישיותו המיוחדת ובעוצמתו כאדם - ציוני, יהודי וישראלי.

יהי זכרו ברוך.